הסכמות רבות נעשות בעל פה בין שכנים, בני משפחה, בעלי עסקים, לקוחות.
אבל מה קורה כשצד אחד חוזר בו? האם יש להסכם כזה תוקף משפטי?
התשובה היא כן, לעיתים, אבל לא בכל מקרה.
מתי הסכם בעל פה תקף?
המשפט בישראל מכיר בהסכם בעל פה כחוזה לכל דבר בתנאי שהוכח:
- שהייתה הסכמה בין הצדדים
- שהייתה גמירות דעת (כוונה ליצור קשר מחייב(
- שהוסכם על תנאים ברורים
מתי לא יהיה להסכם בעל פה תוקף?
- כאשר החוק דורש הסכם בכתב (למשל: מכר מקרקעין(
- כאשר אי-הבהירות רבה מדי (אין דרך לדעת מה סוכם(
- כאשר לא ניתן להוכיח את עצם ההסכמה
איך מוכיחים הסכם בעל פה?
- תכתובות לאחר סיכום (וואטסאפ, מייל, SMS(
- עדים שנכחו בשיחה
- התנהגות בפועל שמיישמת את ההסכם
- תשלומים שבוצעו בפועל לפי ההסכם
דוגמאות נפוצות:
- הבטחה להשקיע בעסק ולא לקיים
- התחייבות למכור רכב בסכום מוסכם – ואז חזרה מההסכמה
- הסכמות על חלוקת עיזבון בין יורשים – שלא גובו בכתב
האם כדאי להסתמך על הסכמים בעל פה?
רק כאשר מדובר בעניינים פשוטים, בעלי היקף קטן וללא סיכון משמעותי.
בעסקאות מהותיות חשוב לעגן כל הסכמה בכתב, עם תיעוד ברור, תאריך וחתימות.
סיכום
הסכם בעל פה עשוי להיות תקף אבל קשה להוכיח אותו, וקשה לאכוף אותו. כשמדובר בכסף, רכוש או התחייבויות ארוכות טווח לא כדאי להסתכן. סעיף אחד כתוב שווה יותר מאלף מילים שנאמרו.
במשרד עורכת הדין סוהיר זידאן אנו מנסחים הסכמים מדויקים וברורים – כדי למנוע אי הבנות, מחלוקות