הרשתות החברתיות הפכו לכלי ביטוי מרכזי אך גם לזירה של השמצות, הכפשות ופגיעות בפרטיות.
פוסט שנכתב בשנייה אחת – עלול לגרום לנזק תדמיתי ארוך טווח. השאלה היא: מתי מדובר בלשון הרע? והאם ניתן לתבוע?
מהי לשון הרע?
כל פרסום שעלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות
- לפגוע בשמו הטוב, בפרנסתו או במעמדו
- לעורר שנאה, לעג או ביזוי
הפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בתמונה ותקף גם ברשתות החברתיות.
דוגמאות נפוצות ללשון הרע ברשת
- ביקורת חריפה מדי על בעל עסק, תוך שימוש במילים בוטות
- פרסום על עובד לשעבר בטענה שהתנהל ברמייה
- הפצת שמועות אישיות או רמיזות מיניות
- פרסום שקרי על שכן, מורה או גורם ציבורי
האם כל פוסט פוגעני מהווה עילה לתביעה?
לא. כדי שתקום עילה לתביעה, יש לבדוק:
- האם הדברים פורסמו ברבים ולא בשיחה פרטית
- האם יש בכתוב תוכן פוגעני ממשי
- האם יש עניין ציבורי או הגנת תום לב
מה ניתן לדרוש בתביעה? - פיצוי כספי (גם ללא הוכחת נזק)(
- צו להסרת הפרסום
- התנצלות פומבית
- צו מניעה עתידי לפרסומים דומים
פעמים רבות, עצם משלוח מכתב התראה משפטי מוביל למחיקת הפרסום ולהסדרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
כיצד לפעול במקרה של לשון הרע?
- לצלם ולתעד מיד את הפרסום.
- לא להגיב באימפולסיביות תגובה חריפה עלולה לפגוע בתביעה.
- לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.
- לבחון האם שווה לפעול בפומבי או בהליך דיסקרטי.
סיכום
הזכות לשם טוב היא זכות יסוד. אם נפגעתם מפרסום שקרי, משפיל או פוגעני, עומדות לרשותכם דרכי פעולה משפטיות. לא כל מקרה מצדיק תביעה, אבל כשיש הצדקה חשוב לפעול בזמן.
במשרד עורכת הדין סוהיר זידאן אנו בוחנים כל מקרה לגופו ומובילים תביעות לשון הרע בצורה חכמה, אסטרטגית, ולעיתים גם שקטה לפי צרכי הלקוח.